אמן האשליות: ראיון מיוחד עם קמרון הנרי

אמן האשליות

כאשר ידידינו, הצ'אט, נשאל על שחקן המתאים לכינוי "האשליה", כך הוא תיאר אותו: "האשליה הוא שחקן שקשה מאוד לקרוא את המהלכים שלו. בכל פעם שנדמה לך שאתה יודע לאן הוא הולך – הוא כבר במקום אחר. הטעיות הגוף שלו חלקות, שינויי הכיוון חדים, והכדור נדבק לידיים כאילו הוא מחובר אליו בחוט בלתי נראה. שומר אחד נשאר מאחור, שני מגיע לעזרה וגם הוא מוצא את עצמו מביט באוויר". או במילים אחרות- קמרון הנרי.

קמרון, שנולד וגדל בעיר דנברי שבקונטיקט, ויש לו שני אחים גדולים ואחות קטנה, התחיל לשחק כדורסל בגיל 6. בשנה השנייה שלו בקולג’ הוא הבין והחליט שזה מה שאני רוצה לעשות כמקצוע. לאחר ששיחק באוניברסיטאות לינקולן ואינדיאנה, יצא הנרי בעונה שעברה מחוץ לגבולות ארה"ב ועבר לקירכהיים נייטס מהליגה הגרמנית השנייה, ובקיץ האחרון הצטרף להפועל העמק.

לאחר עונה סדירה נהדרת, עם ממוצעים של 10.2 נק', 3.8 ריב' ו-3 אס' למשחק, התיישבנו יחד לראיון מיוחד, רגע לפני משחק מספר 2 ברבע גמר הפלייאוף.

היי קאם, נחזור רגע לתחילת העונה. איך הייתה עבורך ההגעה לישראל ולהפועל העמק? "קיבלו אותי בצורה מאוד חמה. כולם – השחקנים, אנשי הצוות והקהילה סביב המועדון – קיבלו אותי בזרועות פתוחות"

במה כבר הספקת להתאהב בישראל? . "אני מאוד אוהב את האנשים, את מזג האוויר ואת הנופים".

לעומת זאת, מה לדעתך קשה לשחקן שמגיע למדינה? "זו מדינה מאוד ייחודית – אף פעם אי אפשר לדעת למה תתעורר בבוקר ויש חוסר ודאות".

למי התחברת במיוחד לקבוצה? "התחברתי עם כולם בדרך שלהם, אבל הייתי אומר שהתחברתי במיוחד במיוחד עם אור שוורץ, מאמן היכולות הגופניות.

איך אתה מרגיש בחדר ההלבשה עם החברים לקבוצה? "האווירה בחדר ההלבשה טובה מאוד. כולם תמיד צוחקים, נהנים ומריצים בדיחות".

מה אתה מרגיש שעוזר לך להתמודד כאן עם המרחק הגדול מהבית? "אני מרגיש שכל אחד ואחת שהם חלק מהקבוצה תורמים ועוזרים בדרכים רבות".

אי אפשר שלא להזכיר את תקופת המלחמה. בתחילת אפריל, עוד לפני הפסקת האש עם איראן, הודעת שאתה חוזר לקבוצה. מה גרם לך לעשות את הדרך חזרה לישראל למרות המלחמה? "האמת שיש מספר גורמים שגרמו לי לחזור- האוהדים, אנשי הצוות והשחקנים".

אתה חי כאן בגן נר. שתף אותנו במקום שאתה אוהב במיוחד באזור. "אני אוהב לשבת במרפסת שלי ולהירגע בשמש, כי יש לי נוף יפה מאוד להרים שנמצאים ליד הבית".

איך אתה מרגיש בפעילויות של הקבוצה עם הקהילה? עם ה- Beyond basketball ? "אני חושב שזה נהדר להגיע לבתי הספר, לפגוש את הילדים, לבלות איתם ולחתום להם. אני מאוד נהנה מהימים האלה".

יש אנשים שמשפיעים עליך במיוחד בקבוצה? "כן בוודאי. איתי רון ואור שוורץ, שדואגים לנו מדי יום וגם עמית ושאר המנהלים שמוודאים שכל מה שאנחנו צריכים מסודר עבורנו".

מה אתה מרגיש כשאתה רואה את האוהדים של הקבוצה? "כשאני רואה את האוהדים זה ממלא אותי בשמחה. זה מדהים שלא משנה מה קורה, הם תמיד שם כדי לעודד אותנו".

אוהדים רבים מאוד אוהבים ומעריכים אותך. מה אתה חושב שמיוחד בך וגורם להם להתחבר אליך? "אני מקבל אותם באהבה גדולה ודואג להצטלם ולחתום לכל מי שמבקש אחרי המשחק. זה חשוב לי".

נראה שאתה מאוד מחויב ומחובר לקבוצה. מה הביא אותך לחיבור הזה? "אני מאמין בלתת בחזרה למי שמשקיע בך. האנשים בקבוצה דואגים לי בצורה יוצאת דופן, ואני מרגיש שאני חייב לעשות הכל בשבילם כדי לנצח כמה שיותר משחקים עבורם".

ספר לנו על רגע מיוחד מהעונה הזו. "רגע מיוחד עבורי היה הניצחון על הפועל ירושלים במחזור השלישי של העונה".

על מה אתה רוצה לשים דגש לקראת העונה הבאה? "אני רוצה להתמקד בחיזוק הגוף שלי ולהפוך את הזריקה שלי ליציבה ועקבית יותר".

לאן אתה חולם להגיע? " המטרה הסופית שלי היא להשיג חוזה ב- NBA או ביורוליג". הערב יעלה הנרי שוב על הפרקט בהיכל חיים אוחיון, למשחק של להיות או לחדול מול הפועל ירושלים ברבע גמר הפלייאוף (משחק 2), והוא יעשה הכל כדי להראות שוב את "האשליה", לנצח, לשמור על הבית ולקבוע משחק שלישי בירושלים.